מה עניין שמיטה?

   תארו לעצמכם כלכלה שאיננה מסתמכת על צבירת חובות גדלים והולכים, אלא על התנהלות כלכלית מאוזנת. תארו לעצמכם התנהלות בנקאית אשר איננה מתמקדת בפיתוי להגדלת האוברדראפט, אלא בהדרכת לקוחותיה ליצירת תקציב בר-קיימא. לא בשמים היא.

   חוב הוא בעיית מפתח בכלכלה הישראלית – החל מן האוברדראפט האישי שלך וכלה בחובות העצומים שנקלעו אליהם הטייקונים, מיצחק תשובה ועד נוחי דנקנר. חוב הוא גם בעיית מפתח בכלכלה העולמית – אפילו מעצמות כלכליות כארצות הברית אינן חסינות מפני איום פשיטת רגל בשל חובן, בדיוק כמו מדינות עניות פי כמה, כמו יוון או אירלנד. חוב הוא פשוט אבן יסוד בכל הכלכלה העולמית. מאז בוטל סטנדרד הזהב, הקובע את ערך הכסף על פי מאגרי הזהב של ממשלות, עצם יצירת כסף חדש – הענקת ערך לפיסות נייר מודפסות – מסתמכת על אגרות חוב ממשלתיות. ובעשורים האחרונים צמחו החובות העולמיים לממדים המאיימים על עצם קיומה של הכלכלה העולמית, ומה גם נוכח ההתדלדלות המואצת של משאבי הטבע. מנין יוחזר כל החוב הזה, אם עצם יצירת הכסף לפרעונו פירושה כניסה לחוב נוסף? קשר ישיר קיים בין החוב הלאומי של מדינה לבין כיסם של אזרחיה, כי המדינה זה אנחנו. ככלות הכל, אם המדינה חייבת כסף, פירושו של דבר שאנחנו חייבים.

הבנקים. פשוט לא איתנו...

   את מנגנון החוב העולמי לא נוכל לפתור בכוחותינו אנו, אבל הקריאה לשינוי כלכלי-חברתי יסודי הנשמעת מזה שבועות מספר בכל רחבי ישראל, פירושה בין היתר קריאה לחברה אשר איננה מתבססת על חוב, ולבנקאות אשר איננה נסמכת על "מכשירים פיננסיים" שכל תכליתם לגלגל חובות הלאה, אותם מכשירים אשר כה היטיבו ליצור את בועת ההיי-טק בראשית שנות ה-2,000, את בועת הנדל"ן באמצע העשור הקודם, ואת הברוך הכלכלי ש(כמעט) כולנו נתונים בו כיום. ושינוי כלליה של הכלכלה הישראלית הוא בהחלט בהישג ידינו. אבל לא די בקריאה נגד עוולות הבנקים או בדיבורים נגד השיטה – יש להציע שיטה חלופית.

   שני עקרונות העומדים ביסוד שיטה כלכלית כזו הם שמיטת חובות ואיסור נשך, כלומר איסור לקיחת ריבית על הלוואות. רגע, רגע, להרגע – הכוונה היא לא להכריז סתם כך שמיטת חובות כללית. ברור שדבר כזה יביא לאסון כלכלי ולא לשיטה חדשה. הכוונה גם איננה לבטל לחלוטין את המערכת הבנקאית הנוכחית, אלא רק להקים מערכת שתפעל לצדה, ותאפשר לציבור הרחב להתנהל באופן מאוזן תקציבית. מי שיבחרו להמשיך לשחק במערכת הכלכלית העולמית, יוכלו להמשיך ולהתנהל כבעבר.

   אז מה כן הכוונה? הכוונה היא להקים מערכת בנקאית שתפעל לצד הבנקים הקיימים. המערכת הזו – של בנקים בערבות המדינה או בבעלותה, הפועלים על פי חוק מיוחד להם – תפעל שלא למטרת רווח, ולקוחותיה יוכלו ליהנות מהלוואות צנועות, לטווח של עד שבע שנים – הלוואות לצורך הקמת עסק, רכישת דירה וכיוצא באלה. ההלוואות ישאו אמנם ריבית צמודה למדד, כדי לשמור על ערך הכסף, אך לא ישאו כל ריבית למטרות רווח. במהלך שבע שנות ההלוואה, יהיה כל לווה נתון להשגחתם של מדריכים מטעם הבנק, אשר יפקחו על התנהלותו הכלכלית ויוודאו כי היא מאפשרת לו לאזן את תקציבו ולפרוע את חובו. מצבו הפיננסי של כל לווה יהיה שקוף אל מול המערכת הבנקאית כולה, כמוהו כהתנהלותם הפיננסית של הבנקים עצמם, שתהיה שקופה גם לציבור הרחב – על פי חוק.

   מה יקרה למי שלא הצליח לפרוע את חובו מקץ שבע שנות ההלוואה? מי שפעל על פי ההדרכה שקיבל, והוכר על ידי המדריכים כמי שעשה כל מאמץ לעמוד בהתחייבויותיו, תישמט יתרת חובו, אך ייחשב כמורשה אשראי. מי שלא פעל באופן מאוזן, לא נשמע לעצות המדריכים ולא עשה את כל המאמצים – על פי רשימת קריטריונים קבועה מראש – להחזיר את חובו, חובו אמנם יישמט, אך הוא לא יורשה עוד להיעזר בבנקים האלטרנטיביים, ומידע על התנהלותו הפיננסית יועבר לכל הגופים הבנקאיים הפועלים במשק.

   הבנקים האלטרנטיביים יספקו את כל שירותי הבנקאות האישית ושירותים לעסקים קטנים, אך לא יעניקו שירותי שוק מניות וכיוצא בזה. שירותים אלה, לצד הלוואות גדולות וניהול חשבונות של חברות גדולות יסופקו על ידי המערכת הבנקאית הרגילה, אשר תיפתח בפני כל בנק ברחבי העולם שיעמוד בסטנדרטים הבנקאיים אשר יקבעו בחוק, לתועלת הגברת התחרות ופירוק הריכוזיות בשוק ההון הישראלי. החזקת חשבון פעיל בבנק רגיל תותר רק למי שאינו חייב כסף לבנקים האלטרנטיביים.

   הרעיונות המפורטים כאן עשויים להיראות תמוהים ואף מדאיגים. ובצדק – מדובר בשינוי דרמטי בכלכלה הישראלית. שאלות רבות כרוכות בהקמת מערכת כזו, ותכנונה והקמתה יהיו עניין לא פשוט כלל וכלל. אבל גם המערכת הבנקאית הנוכחית נראית לעתים קרובות תמוהה ומדאיגה לא פחות.

   אין כאן קריאה להחלת העקרונות החדשים מיד. אבל יש כאן קריאה לקיים בהם דיון ציבורי (שכבר החל) – כי לא די לקטר על כשלי המערכת הנוכחית. ומי שרוצה שינוי, חייב להעז ולדמיין. אז דמיינו לכם מערכת בנקאית הפועלת לרווחת הציבור, דמיינו לכם חברה הפועלת במודע לצמצום מספר האנשים הנופלים קרבן למערכת בנקאית שכלליה – שאינם מובנים להם – פועלים נגדם. תארו לכם שאחד העקרונות של הכלכלה שאתם חיים בה יהיה של מתן הזדמנות לכל אדם להגיע, אחת לכמה שנים, לנקודת פתיחה חדשה, במקום להיתקע במעגל קסמים של חוב הולך ותופח.

   דמיינתם?
לא בשמים היא.

מודעות פרסומת

20 תגובות (+הוסף את שלך?)

  1. ד"ר אוֹרי אמיתי
    אוג 18, 2011 @ 11:38:07

    חומר קריאה נוסף:
    http://www.bmj.org.il/files/1561290129914.doc

    הגב

  2. רון ינאי
    אוג 18, 2011 @ 12:18:17

    אני יודע שזה לא קשור למאמר עצמו, אבל התמונה בבאנר מאוד הזכירה לי את זה:

    הגב

  3. רון ינאי
    אוג 18, 2011 @ 12:29:56

    ולגבי המאמר עצמו. הרעיון הוא יפה מאוד, רק שהמוסדות הכלכליים שאתה מתאר לא יענו לערך של "בנקים" המתקיימים על רווחים ספקולטיבים מעצם הגדרתם מאז ימי מדיצ'י, אלא להבנתי מוסדות ביטוח לאומי כלשהם שמימונם ייעשה על ידי מיסוי כלשהו.

    הגב

  4. ד"ר אוֹרי אמיתי
    אוג 18, 2011 @ 12:47:52

    רון –
    האם משנה כיצד נקרא למטאטא, כל עוד הוא עושׂה לנו סדר כהלכתו?

    ביני לביני אני קורא למוסדות הללו "בנקים תורניים".

    הגב

  5. Tal Yaron
    אוג 18, 2011 @ 12:49:09

    יופי של מאמר. מפיץ אותו לאנשים הרלוונטים.

    הגב

  6. יואב
    אוג 18, 2011 @ 14:11:15

    אני מסכים ואוהב חשיבה מקורית, האם לא ניתן ע"פ חוק או ע"פ שיטת תמריצים לעודד בנקים לעשות את כל הכתוב . למשל שהמדינה תתגמל את המוסדות הפיננסיים על מינוף נמוך ואחוז נמוך של אי פירעונות. אולי זה יקצר את התהליך. לעבוד עם ולא נגד, כשאתה מבטל משהו יש להציע אלטרנטיבה ולעתים היא לא ישימה. אנו רואים את הספקנות בתקשורת ביכולתם של מנהיגי המוחים להציע אלטרנטיבה (למרות שאני למדתי להחזיק מהם ככלים גמורים) שתילקח בכובד ראש בממשל.

    הגב

  7. ד"ר אוֹרי אמיתי
    אוג 18, 2011 @ 14:48:34

    יואב –

    להערכתי, העסק לא יעבוד בשיטת הבנקאות הקיימת. הדרך היחידה להצליח כאן היא ליצור בועה.
    בועה בין אין ריבית נושכת, בה ההגיון אינו יצור צמיחה אלא איזון ואחריות. אם תחשוב על זה, זה ההיפך הגמור ממה שמטיפה המערכת הקיימת.
    לא יתכן שיתקיימו עקרונות כאלה במקום בו אתה נכנס בדלת הראשית ומול עיניך מסך פלסמה 78 אינץ' הקורא לך לקחת הלוואה של 50,000 ש"ח כאן ועכשיו, בלי שאלות.

    הגב

  8. זהבה טמיר
    אוג 18, 2011 @ 23:25:54

    חזון אחרית הימים כבר אמרנו?

    הגב

  9. ד"ר אוֹרי אמיתי
    אוג 18, 2011 @ 23:47:01

    אחרית הימין, כמו אצל דניאל.
    אבל זו רק התחלת החזון. חיי ותראי ~

    הגב

  10. שיר
    אוג 19, 2011 @ 00:38:05

    רעיון יפה אבל מדאיג.
    בברית המועצות של תחילת ימי המהפכה הכפרים חולקו ל"קיבוצים" – קולחוזים- כדי להקל על המדינה לקחת מס על כל מחוז חקלאי. על כל מחוז או "קיבוץ" כזה- ובעצם על כל דבר ועניין – הושם קומיסר שהיה אמור לפקח על העניין.
    הרעיון היפה שהיה אמור ליצור מצב שבו לכולם יהיה תמיד מכל טוב יצר רעב, צרות עין, הלשנות ופחד. הרבה פחד.

    הרעיון שלך, שאומר שכל התנהלותי הפיננסית תהיה שקופה לחלוטין בפני איזה מוסד מטעם המדינה (בעיקר היום בעידן המידע \ ביומטריה) מאוד מאוד מרתיע אותי ואינו אתי בעיניי.
    אתה בעצם אומר שמי שיש לו כסף ורוצה להתנהל כרגיל ישתמש בבנק רגיל שלא ינטר את התנהלותו הפוליטית, ומי שאין לו כסף ורוצה לשמור על עצמו מקריסה, למעשה יהיה חשוף לעיניו הבוחנות של איזה מוסד פיננסי? האח הגדול כבר אמרנו?
    במילים אחרות ,העשירים יוכלו לממן לעצמם פרטיות בדבר כל כך אישי כמו הכסף שלהם בעוד העניים לא? נשמע לי מקומם אם לא יותר מכך.

    בעולם שאתה מתאר, אם לקחתי הלוואה לשם לימודים, למשל, אז שבע שנים אסור לי אפילו להוציא 200 שקל בחודש על חדר כושר, כי אז לא עשיתי "כל מאמץ". מי קובע מה זה "כל מאמץ"? ואם אני גרה עם עוד שותף אחד בדירה, במקום לגור בדירה עם עוד שני שותפים (או רחמנא ליצלן דירה לבד), אז אני לא בסדר פתאום? ואם אני מחזיקה רכב? או נוסעת באוטובוסים אבל מדי פעם משתמשת במוניות ספישל? רק מדי פעם, אבל עוד 200 שקל בחודש הולכים ככה? ויציאות עם חברים…..?

    "מדריכים" של הבנק שרואים כל הוצאה שלי? וכל סטיה ימינה ושמאלה שלא מוצאת חן בעיניהם תניח חרב על צווארי? נשמע לי הזוי, מסוכן, לא דמוקרטי ויותר מדי כוח בידיים של אזרח על חברו.

    "מדריכים" נשמע לי פשוט כמו קומיסרים.

    הגב

  11. ד"ר אוֹרי אמיתי
    אוג 19, 2011 @ 00:48:54

    שיר –

    הנקודה המרכזית לשיכוך פחדיך היא שלהבדיל מבריה"מ (באמת, לא נמאס כבר מהקלישאה החבוטה הזו? אין שום הבדל בין ישׂראל של 2011 לרוסיא של 1917?), כאן לא תהיה מעורבת שום כפיה.
    כפי שציינת וכפי שכתב ירון – הבחירה בידייך אם להצטרף או לא.

    שנית, מי שתקבע עמידה בתנאים תהיה בראש ובראשונה את. אם תחזירי את כל תשלומי ההלוואה, בכסף שתשׂימי בצד בקפדנות לפני שתפני למוניות, יציאות עם חברים, סמארטפון ואולי גם נסיעה לחו"ל (פעם בשבע שנים? אפילו במעמד הנמוך צריכה להיות לפחות אפשרות לזה), אף אחד לא ידע לעולם מה עשׂית וכיצד התנהלת. כל מה שיהיה רשום באתר הוא שם, סכום הלוואה שהוחזר, תאריך. זהו.

    פגישות היעוץ – מטרתן לעזור לך להגיע למצב בו את מנצלת את כספך בצורה חכמה. אולי הסמארטפון ידחה לשנה הבאה. הטיול לחו"ל אולי לעוד שנתיים. או אולי ליעד זול יותר.
    אבל בבסיסו של דבר מי שתרצה ליהנות מהלוואה בתנאים כה נוחים עד שאין להם אח ורע בכל מקום שהוא בעולם, תאלץ להצטמצם ולחיות במעט יותר צניעות.

    ומי שלא, תוכל להמשיך לחיות ולהתנהל באותו אופן בדיוק כמו היום, אבל בשוק בנקאות תחרותי בהרבה וריכוזי הרבה פחות, בו התנאים המוצעים יהיו, אם נכונות טענות הכלכלנים בדבר התועלת בתחרות, טובים יותר.

    הגב

  12. שיר
    אוג 19, 2011 @ 03:00:01

    לא שאני לא בעד ההצעה. זו הצעה יפה והעיקרון לפיו חייבים לשנות את השיטה הקיימת של חובות הוא רעיון חיוני.
    ולא, זו אינה קלישאה חבוטה. טבע האדם היה ונשאר מה שהוא – יש לו רגעים גדולה ויש לו רגעים של קטנות וצרות עין וזוועות: "כשאנרגיה מזדקנת היא הופכת להיות היפוכה" אמר האי-צ'ינג, וצדק.

    הבחירה אם להצטרף או לא אינה מספיקה (מעבר לכך שאני מאמינה שמי שעני לא נמצאת בידיו בחירה אמיתית, על כך כל המאבק…) צריך לתת לאדם את הבחירה לקבל את ה"שירות" הזה של יעץ ו"הדרכה" (מישטור, אם תשאל אותי).

    הדבר היחיד שמרגיע אותי ברעיון זה הפיסקה השניה שלך אורי- שמי שעומד בתשלומים לא יתערבו לו בחיים ובכיס.
    אבל – תשים לב שאם אתה מאפשר מצב של הצצה לפרטיות של בנאדם במקום אחד, פתאום יופיע חוק או היתר גם לפקח על אלה שכן עומדים בתשלומים, סתם "כי צריך לבדוק".

    אני לא מבינה איך אתם לא קולטים את הסכנה, במיוחד כשמדובר במוסד מטעם המדינה, שזה האימ-אימא של האח הגדול.
    חשבון בנק והתנהלות כלכלית זה דבר סודי ואישי כמו תיק רפואי.

    ושוב, מדובר ברעיון מבריק. אני סה"כ מנסה להצביע על החורים כדי לתקן אותם.

    הגב

  13. Zachi Dvira (Zweig)
    אוג 19, 2011 @ 14:45:18

    הצעה יפה, אך הייתי מיישם אותה באופן אחר.
    ראשית כל, חשוב לציין שבמקור אין דבר כזה ביטול חובות. גם השמיטה המקראית אינה מדברת על ביטול חובות, אלא רק שמיטה שלהם בשנת השמיטה. כלומר, במשך שנה אחת כל הנושים נמנעים מלגבות חובות.
    הלוואה בריבית יוצרת מצג שווא כאילו יש יותר כסף בשוק מאשר מה שיש באמת. לכן, צריך לאסור זאת בחוק ובמקום הלוואות בריבית שיתנו הלוואות ליסינג שבהם המשלם את חובו יהיה גם בעלים באופן חלקי של הנכס שאותו הוא משלם עבורו.
    כמו כן, אין כל סיבה לאפשר לאנשים להיות באוברדראפט. זה ממשך נשך שאסור מהתורה. זו יצירת שעבוד.

    לגבי ההצעה בפוסט הזה, יש קרנות של המדינה, כגון "החממה" אשר מאפשרים הלוואות מסוג כזה. לא צריך להקים בנק. בכל תחום יש את המומחים שיודעים להעריך את הפוטנציאל של העסק. וכמובן יש גם משקיעים מהשוק הפרטי. אם המדינה תתחיל לתת הלוואות מסוג כזה, כולנו נתרושש.

    הגב

  14. ד"ר א.
    אוג 19, 2011 @ 16:21:36

    צחי –
    מנין הפרשנות שלך שבשנת שמיטה רק נמנעו מלהמשיך לגבות החוב? על מה היא מסתמכת?

    שיר –
    אני לא מפחד מ-1917, וגם לא מ-1948.
    מהראשונה לא, משום שאיננו ברוסיא ואיננו בעיצומה של מלחמת עולם.
    מהשניה לא משום שהשקיפות שם היתה חד-כיוונית (השלטון צפה באזרח), ולכן לרעתנו. כיום השקיפות היא דו-כיוונית, ועובדת הרבה יותר לטובתנו מאשר לטובת השלטון.

    הגב

  15. יצחק דבירה
    אוק 04, 2011 @ 15:53:31

    זוהי פרשנות של החוקרים ולא הפרשנות המסורתית. השרש ש.מ.ט. אין פירושו ביטול בעלות אלא אי אחזקה. כמו שאנו שומטים את הקרקע בשנת השמיטה ולאחריה היא חוזרת לידינו, כך גם החוב.

    הגב

  16. ירון בן-עמי
    אוק 12, 2011 @ 16:25:09

    כמובן שזו איננה הפרשנות המסורתית. הפרשנות המסורתית בילתה מאות שנים בביטול המשמעות המקורית. ובנוגע לאי-אחזקה – posession is ninety percent of the law

    הגב

  17. מרדכי אשר
    אוק 13, 2011 @ 21:24:39

    ירון,
    יישר כוח גדול על הרעיון והביטוי שלו.
    מים רבים זרמו בירקון מאז שכתבת ועד שאני בא להגיב לך. סליחה על העיכוב – אבל יש לזה גם ייתרון. האם ההצעה שלך הייתה משתלבת היום עם הכיוונים שגל המחאה תפש? אני לא בטוח. גל המחאה מדגיש את אחריות השלטונות להיטיב עם האזרחים, ופחות מדבר על אחריות האזרחים עצמם לנהל את ענייניהם כראוי (ובוודאי שאין סתירה בין הדברים).
    הרעיון הגדול עליו אתה כותב, לדעתי משלב בצורה מוצלחת בין שני המרכיבים הללו. ובהחלט, זה לדעתי הרעיון הבסיסי של מצוות היובל בתורה (פעם בחמישים שנה): שיבת הקרקעות לבעלים המקוריים (או יורשיהם) על פי החלוקה הראשונית של הארץ בימי יהושע. ובשפה שלנו: ביצוע "ריסטרט" כלכלי, וחלוקה מחודשת של ההון הציבורי בין הציבור. לא ברור לי אם ניתן לקיימו בימינו, כלשונו. וכאן גדולת הרעיון שלך, בפתיחת צוהר ל כיוונים אפריים חיוביים אחרים.

    בנוגע לשמיטה (פעם בשבע שנים): הפרשנות היחידה האפשרית היא זניחה מוחלטת של החובות. גם ש.מ.ט. של השמיטה עצמה (הנוגע לעבודת האדמה) אינו "דוחה את עבודת האדמה" לשנה הבאה, אלא מבטל לחלוטין את עבודות השנה הנוכחית. ועל כן, ש.מ.ט. של ההלוואות שומט את ההלוואות הקיימות לחלוטין.

    סוכות שמח לכולם!

    הגב

    • ד"ר אוֹרי אמיתי
      אוק 13, 2011 @ 22:38:05

      מורדי שלום –

      בעניין הקשר בין המחאה לבין התכנית הכלכלית של ירון: מהתרשמותי, מי שהי(ת)ה פעיל/ה בתנועת המחאה הפנימ/ה היטב את רעיון האחריות האישית. רוב הציבור המוחה, מאידך, היה עסוק יותר בלבוא בטענות לשלטון (עד כמה שאני יכול לדבר על "רוב" של ציבור כה גדול, שרובו, כמובן, אינו מוכר לי אישית).

      אבל אין ספק ולו לרגע: השלטון לבדו לא יכול לעשׂות דבר אם לא תנבוט ההכרה שללא אחריות אישית אין סיכוי להתקדמות חיובית. כפי שאני מנסח את העקרון: החובות קודמות לזכויות ונותנות להן תוקף. או כמו שירון מנסח זאת: הצדק דורש עם חברתי.

      עוד אני מסכים מאד עם דבריו האחרונים של ירון, על הצורך להמשיך ולפתח את הרעיון. לכאורה, אני מופקד על התיק הזה, אלא שאני עמל בקרבות הישׂרדות אקדמיים, וכך ימשך הדבר עוד חודשים ארוכים.
      ובכל זאת, התחלה כבר יש, מפורטת יותר בכמה וכמה דרגות, ותוכל למצוא אותה בקישור הבא:
      http://kol1.org/wiki/index.php?title=שמיטה

      אם תרצה לתת כתף ולעדור יחד במערכה המסויימת הזו, פתח לך שם משתמש בויקי שם, והפשל שרוולים.

      חג סוכות שׂמח!

      הגב

  18. ירון בן-עמי
    אוק 13, 2011 @ 22:27:31

    חן-חן על תגובתך, מורדי. אני מנצל את ההזדמנות לציין שהדברים המפורטים לעיל אינם – כמובן – מספיקים כשלעצמם, וחייבים להיות מעובדים לפרטי פרטים, ואף להיות מלווים בצעדים משלימים בהיבטים משקיים אחרים, ובמסע חינוכי כביר ממדים.

    הגב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: