משהו בעניין עקירת עצים והצתת שׂדות

זה הרי היה צפוי וברור (ומוצדק): בעקבות דרישתנו לשמוע מן המתנחלים גינוי לפעולות תג מחיר, הכוללות עקירת עצי זית של פלשׂתינים, דורש הצד שמנגד לשמוע גינוי מפינו לפעולות הצתת שׂדות שבהן מעורבים מי שמכנים את עצמם אנרכיסטים. זו דרישה שאני שמח להיענות לה, הן כחלק מן הדיאלוג המתחיל לקרום עור וגידים בין אנשי שׂמאל ומתנחלים, והן כשהיא לעצמה, בלי קשר לשום דבר אחר.

ובכן:

במסגרת הסכסוך בארץ ישראל, מתרבים והולכים האנשים הרואים בעצים וצמחים חיילים במחנה היריב, ומכלים בהם את חמתם: עוקרים, שׂורפים, תולשים, שוברים.

יכולתי להעיד עלי את התורה, (דברים כ' י"ט): "כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר", אבל ספק בעיני אם מדובר במקור סמכות בעיני האנרכיסטים משׂמאל (או בעיני אנשי תג מחיר מימין).

יכולתי לציין עד כמה פחדנית ומוגת לב היא תקיפת צמחים חסרי מגן. עד כמה שפל הדבר, לנקום את נקמת איבת מישהו כלפי מישהו אחר בהחרבת עולם הצומח והחי. אבל הן האנרכיסטים משׂמאל והן אנשי תג מחיר מימין חיים בעולם שומם וקודר של טהרנות רעיונית שיש בו מקום לסמלים ועקרונות בלבד, ואין בו מקום לאנשים – על ריבוי פניהם, חולשותיהם, שׂריטותיהם ומעלותיהם – קל וחומר שאין בו מקום לעצים.

יכולתי להצביע עד כמה בזוי הדבר, לזרוע פוליטיקה של הרס ולקרוא לה פוליטיקה של תקווה. גבלס וסטלין בכבודם ובעצמם לא היה מיטיבים מהם לדבר בלשון שקר. עקירה היא נטיעה, הצתה היא מעשה בניין, יום הוא לילה ורע הוא טוב. אלא שהעוקרים והמציתים משני הצדדים כבר שבויים לגמרי בלשון השקר שלהם. הם באמת ובתמים מאמינים שחושך הוא אור, והדבר היחיד המתמיה אותם הוא מדוע, לאחר שאמרו לנו את שקריהם פעמים רבות כל כך, טרם השתכנענו? אני משער שהתשובה שהם נותנים לעצמם היא שאנחנו עיוורים (ככל הנראה משום שאנו רואים נכוחה).

יכולתי להביא עוד שפע נימוקים על המבדיל בין אדם ובהמה, על תרבות, על אנושיות, על כל מיני מושגים כאלה. אבל נאמן עלי העקרון של "חנוך לנער על פי דרכו", כלומר: דבר אליו בשׂפה שהוא מסוגל להבין. והשׂפה המובנת לעוקרי עצים ומציתי שדות היא שׂפת עליבות הנפש וגסות הרוח. ובכן, לאנרכיסטים כלאנשי תג מחיר, בלשון זכר ובלשון נקבה כאחד: מי שעוקר או מצית את עצי זולתו, יש לו זין קטנטן. מי שעוקרת ומציתה את עצי זולתה, יש לה דגדגן לא פעיל.

שפלים ובזויי נפש.

 

מודעות פרסומת

11 תגובות (+הוסף את שלך?)

  1. נועם קנולר
    נוב 19, 2010 @ 16:14:02

    אבל… האמנם מדובר באמת בהצתת שדות ועצים ששייכים למתנחלים, או ב"כילוי שיחים סוררים" כחלק משגרה חקלאית בשטח, שלגרסתם של הפעילים האנרכיסטים שייך לפלסטינים? אין לי כלים לקבוע, אבל קיימת גרסה אחרת לאירועים, על פיה:
    "פעילי 'אנרכיסטים נגד הגדר' ופעילות 'PSP' (פלסטיין סולידריטי פרוגרם), הצטרפו לעבודות חקלאיות בכפר סאפה, על מנת לנטוע עצי-זית, לנקש, לאסוף גזם ולכלות שיחים סוררים, עבודה חקלאית מקובלת ושכיחה. העבודות נעשו באדמה טרשית השייכת לכפר, ולא בשדה, כפי שדווח. 12 פעילים נעצרו. החלקה המדוברת הינה שטח הכפר סאפה, ומסמכים רשמיים מעידים על בעלותו החוקית של שייח' הכפר מוחמד עאדי, על החלקה."

    מקור: http://realnewsfreereporters.wordpress.com/2010/11/18/%D7%A9%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%AA/

    הגב

  2. error
    נוב 19, 2010 @ 17:13:19

    אבל נועם… אולי זה עניין זוטא של סמנטיקה, אבל אנרכיסטים לא אמורים לנכש עשבים, לאסוף גזם ולכלות שיחים סוררים. בטח לא לנטוע עצים – זה נוגד את עצם קיומם. אולי אתה מתכוון לפעילות מאורגנת של כמה באהיים?
    ירון, כל מילה עץ זית! הלוואי ואפשר היה להקים מדינה רק של גדולי זין ובעלות דגדגנים שמחים. הבעיה היא שכלי משחיט שנועדו להוות פיצוי, ככלל יש להם טווח גדול, נפולת, קרינה – היינו אוכלים אותה בכל מקרה.

    הגב

  3. ד"ר א.
    נוב 19, 2010 @ 18:11:50

    נעם –
    מעניין שטל ירון הגיב בפייסבוק באופן דומה אליך, כהאי לשנא:

    "הדבר הזה נראה כמו ביאור שדה…. אין שם שום דבר שניתן לשרוף מלבד גזם… כדי לקבל את טענת שרפת מטעי הזיתים נדרש דימיון חזק ביותר. אני רואה את הערבים אצלנו והם תמיד מבעירים כאלו מדורות כדי לשרוף את הגזם ולסלק שאריות חקלאיות."

    לאחרונה נחשׂפתי גם לטענה מוזרה כאילו אנשי תג מחיר משחררים חזירי-בר בשׂדות סביב ג'נין כדי להתעמר בתושבי/ות המקום. איכשהו, קשה לי לראות חבורה של כהניסטים נכנסת לשׂדה המוקשים ההלכתי של עיסוק בחזירים, כשאפשר להתעלל באמצעים כשרים כמו כריתת עצים. מצד שני, כריתת עצים היא בניגוד מובהק לצו התורה, כך שכבר אי-אפשר לדעת שום דבר אצל קצרי-האבר.

    הגב

  4. ירון בן-עמי
    נוב 20, 2010 @ 15:15:23

    נועם: דברי היו חד משמעיים וברורים, והכתובת אליהם הופנו איננה משתמעת לשתי פנים: הם מופנים אל כל מי שעוקר או מצית את עצי זולתו ושדותיו. מי שמבקש לטשטש את הגבול החד מאין כמוהו בין מי שעוקר ומצית את עצי זולתו לבין מי שאיננו עושה זאת, או מתנצל בשם מי שכלפיו לא הופנו הדברים, חזקה עליו שיש לו סיבות משלו לעשות זאת…

    error: אינני בא לומר לאנרכיסטים מה תפקידם ומה הם אמורים או לא אמורים לעשות, כפי שאני אינני מקבל מהם סידור עבודה. אני בא לומר שלמי שעוקרים או מציתים עצים ושדות של זולתם יש זין קטן או דגדגן בלתי פעיל, הכל בהתאם למינם.

    ד"ר א': עניין חזירי הבר תמוה גם בעיני. האמנם אזלו מן הארץ החזירים המבוייתים?

    הגב

    • error
      נוב 21, 2010 @ 09:38:26

      זה ברור ונהיר מהטקסט ירון. לכן ההערה שלי לגבי הגדרת המינוח אנרכיסטים יועדה לנועם ולא לך (בגלל זה אולי היא נפתחת במילים: "אבל נועם…"). הפסקה השניה הנפתחת ב"ירון," כולה שלך מהי' הקטנה והמפרגנת ועד ועד הנקודה.
      אגב, חזירי בר מאוד שונים מחזירים מבוייתים. את הראשונים קשה מאוד לשבות חיים ולהוביל אותם כלאחר יד. חוץ מזה שהם מסתובבים על דעת עצמם ועושים שפטים לא מתוך נטיות פוליטיות אלא משום שלחפור בזבל זה אחלה כיף (בשביל חזיר בר). חזירים מבוייתים זה סיפור אחר – הם חסרי תושיה לחלוטין, הרבה פחות ספורטיביים והרבה יותר בכיוון של חיות מחמד אכילות. זה כמעט כמו להשוות קרקלים לחתולי בר.

      הגב

  5. עמיחי
    נוב 21, 2010 @ 08:25:49

    נמאסו הקיצונים
    משני צידי המתרס
    נמאסה האלימות המיותרת וגסות הרוח.
    תודה שהעלית את הנושא בצורה הגונה שכזו.

    הגב

  6. נועם קנולר
    נוב 21, 2010 @ 19:30:01

    ירון, צר לי שאני ניג'ס, אבל הכתובת דווקא משתמעת לשני פנים. אתה "שמח להיענות" לדרישה "לשמוע גינוי מפינו לפעולות הצתת שׂדות שבהן מעורבים מי שמכנים את עצמם אנרכיסטים", ובגוף הדברים מפנה לכתבות בווינט שמתארות פעולות חקלאיות בשטחים פלסטיניים כהצתת שדות ששייכים לאחרים. לאחר מכן אתה פונה ל"העוקרים והמציתים משני הצדדים", "לאנרכיסטים כלאנשי תג מחיר" ויוצר מראית עין של סימטריה בין פעולות של הרס שמופנות כלפי מיעוט שחי תחת כיבוש ונעשות באופן מוצהר ולא כל כך בהיחבא, לבין פעולות חקלאיות של ביעור קוצים שבני אותו המיעוט וקומץ מתנדבים שתומכים בהם מבצעים, ככל הנראה, בשדותיהם שלהם, ושמישהו אחר מעיד עליהן שהן שקולות באיזה אופן לתג מחיר. ותבוא הברכה על טל ירון ועל ד"ר א. המביא דבר בשם אומרו.
    error, אני מציע לך לקרוא קצת על האנרכיסטים, הישראלים והאחרים, ועל התיאוריות הפוליטיות שלהם, כי נראה לי שהמושגים שלך לגביהם תקועים ברוסיה של המאה ה-19. בשיא הקיצור, הם מאמינים בסדר חברתי שנובע מלמטה ולא מלמעלה ולא מצריך מבנים היררכיים קבועים ויציבים. אנרכיסטים, בימינו, לא באים להרוס, לא מפעילים טרור וגם לא כל סוג אחר של אלימות. הם מתנגדים למסגרות היררכיות בדיוק בגלל שהם מאמינים שלא ניתן לקיים מסגרות כאלה בלי אלימות.

    הגב

    • error
      נוב 22, 2010 @ 10:01:35

      הי נועם,
      כפנקיסטית לשעבר, אני מבטיחה לך שהמושגים שלי לא תקועים ברוסיה של המאה התשע עשרה. עניתי לך בבדיחות הדעת, כי זו נטייתי, אבל אני אנסה להסביר את עצמי ברצינות. אגב,
      דעותיי אינן מקובלות, אני מודעת לכך היטב ולכן לרוב אני נוטה לא להשמיע אותן.
      ידוע לי שאנרכיסיטים טוענים שאנרכיה אין פרושה אי-סדר, או כאוס או אפילו מצב שאין בו סמכות. אבל לטעמי, מילים לא משנות משמעותן בקלות, גם אם אנחנו מאוד רוצים בכך. זה קצת כמו להניח גוש מרגרינה על השולחן ולהגיד תשמעו, אל תגידו שזה גוש שומן צימחי מעובד, זה יוצר דעות קדומות.
      אם לרוסיה דווקא בחרת לנסוע, הרי שראינו כבר לצערו של עולם, שגם כשהסדר מתחיל כביכול מלמטה הוא נגמר באלימות. ויליאם גולדינג זרק בדמיונו קבוצת ילדים לאי בודד והדגים יפה מאוד, אם כי באופן תאורטי, מה קורה בהעדר סמכות ומבנים היררכים. האלימות היא חלק בילתי נפרד מההוויה הקיומית. הכניסה שלנו לעולם היא אקט אלים: אנחנו פורצים דרך מנהרה צרה לאוויר בדם ובכאב. אנחנו מתוכנתים להגן על הקרובים לנו בדם ובכאב ואנחנו עוזבים את העולם הזה בכאב ולעיתים קרובות גם בדם.
      רוך, חמלה, אמפטיה – כל אלא לא קשורים לשלטון, לסדר חברתי או לאי סדר חברתי. הם קשורים ליכולת שלנו לראות את האחר כחלק מאיתנו – כמשהו שווה להקריב עבורו, או להילחם עבורו. רוך חמלה, אמפטיה לא יכולים להתקיים בעולם בו אין אלימות. זה עניין של איזון, כמו שאור לא יכול להתקיים בלי חושך לצידו וכמו שאמרה לי אישה אחת חכמה לא מזמן: החלמות בביצה אולי פחות בריא אבל הוא חשוב לאיזון החלבון. גדולת האדם תזרח לא בהעדר אלימות, אלא בקיומו של קרב שקול והוגן בין שווים. זה היסוד לכבוד הדדי. עולם שיש בו פחות אלימות? אפשרי – אבל בוא נסכם שדעתי על הנושא הזה אפילו עוד יותר מוזרה.

      הגב

  7. תומסו
    נוב 30, 2010 @ 11:33:06

    הי ירון,

    שמחתי לקרוא על השאיפה שלך להמנעות מאלימות או מהשחתה משני הצדדים. הכיוון אליו אתה שואף מקובל ורצוי בעייני. הוא יותר מועיל מאשר הקשקשת הרגילה בבלוגים שמעמיסה פרטים והיסטוריה על מנת להצדיק את אותן דעות אשר כולנו מחזיקים בהם מבעוד מועד.

    הפרטים חשובים כמובן, ומהיכרות עם אנרכיסטים רבים אני מאמין לנועם שטוען כי לא היתה שם פעולת השחתה מכוונת, אבל ההדדיות צריכה להישמר. אין בקריאה שלך סתירה לצורך הגדול של כולנו להבחין באנושיות של מי שיכול להיות שהוא כרגע היריב. מניסיון – מחר הוא כבר לא יהיה (כשתהיה בעיה גדולה יותר) .

    כשנצא מהתסבוכת נוכל לבכות איזה מטומטמים היינו וכל אחד יגיד בתורו שהוא היה לא בסדר.

    הגב

  8. דודי בן עמי
    דצמ 04, 2010 @ 16:04:22

    מבעיר היערות / דודי בן עמי

    מַבְעִיר הַיְּעָרוֹת מַשְׁחִיר עֵין אַהֲבָתוֹ
    אֶגְרוֹף חָרוּךְ מֵאֵין-אוֹן יְרֵכָיו.
    מַבְעִיר הַיְּעָרוֹת שׂוֹנֵא אֶת הַשּׁוֹגֶה
    וְהַשּׁוֹנֶה בַּנְּבִיאִים הַהֵם
    צְבָא צִפּוֹרִים מֵתוֹת חוֹנֶה בְּיִסּוּרָיו
    שׁוֹתֵל אֵשׁ
    וְעִזִּים שְׁחֹרוֹת מְלַחֲכוֹת בְּמִשְׁכָּבוֹ.

    אָחִיו קוֹרֵא: אָרוּר
    אָרוּר הַבָּא בַּחֹשֶׁךְ
    לְעֵת צֵאת הַלְּבָנָה יֻצְּתוּ חֲלוֹמוֹתֶיךָ
    בְּלַפִּיד צֵאתְךָ
    וּבוֹאֲךָ כַּפֶּצַע הַמֻּשְׁחָר

    הָעֵד רָאָה דְּגָלִים
    רָאָה פֶּרֶא הָמוֹן
    רָאָה בְּאַחֲרוֹנֵי בִּכְיוֹ אוּדִים שָׁבִים
    בֵּין גֶּחָלִים, שָׁר עִם הַיְּלָדִים
    בְּתַיִל מִתְלַהֵב.

    אֵין חֲשֵׁכָה – זִיקִים בְּפֶתַח
    בֵּית אִמּוֹ, אֵין חֲשֵׁכָה
    בָּרֶמֶץ לְהַסְתִּיר נָקָם
    אֵין חֹרֶשׁ לְהָכִיל מִשְׁמֹרֶת
    נְעוּרָיו בַּנִּרְדָּפִים

    דִּמְעוֹת עָשָׁן מָרִיר – כִּלְאוֹ
    נִבְחַר לַאֲסוֹנוֹ.
    מַבְעִיר הַיְּעָרוֹת חַי וְנֶחְנַק
    נֶחְנַק וָחַי עִמְּךָ – עַד
    אֵין מֵשִׁיב נַפְשׁוֹ

    הגב

  9. ירון בן-עמי
    דצמ 04, 2010 @ 16:52:50

    יפה!

    הגב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: