קהלת בן-דוד בפני הועדה הפדגוגית

 

קהלת (בעיקר פרק ט) מתוך כתב יד דמשק (בורגוס, ספרד 1260)

(לכבוד: הועדה הפדגוגית הראשית,

המשרד לחינוך נאור וליבראלי.

הנדון:

הערות המורה לחיבור, מתוך תיקו האישי של התלמיד קהלת בן-דוד,

בית הספר הפתוח לכל רוח.

רצ"ב גם קטע מן החיבור שהגיש התלמיד קהלת בן-דוד כבחינת שליש.)

 

לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה בְלֶב־טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת־מַעֲשֶׂיךָ׃ בְּכָל־עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל־רֹאשְׁךָ אַל־יֶחְסָר׃ רְאֵה חַיִּים עִם־אִשָּׁה אֲשֶׁר־אָהַבְתָּ כָּל־יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ אֲשֶׁר נָתַן־לְךָ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כֹּל יְמֵי הֶבְלֶךָ כִּי הוּא חֶלְקְךָ בַּחַיִּים וּבַעֲמָלְךָ אֲשֶׁר־אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׃ כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה:

 

הערות המורה:
א. השימוש בלחם כסמל לאוכל בכלל, מתעלם ממגפת ההשמנה בקרב הנוער. ההתמקדות באכילת פחמימות מזיקה מאד לבריאות. יש להשפיע על התלמיד קהלת להרבות ככל האפשר באכילת ירקות וקינואה.

ב. נראה כי התלמיד קהלת נגרר אחרי סביבתו ואיננו מפנים את היקף בעיית האלכוהול בקרב בני הנעורים ומבוגרים כאחד, ואת הנזק העצום הכרוך בה. לשקול פגישה עם ההורים והטלת פיקוח חמור.

ג. התעקשותו של התלמיד קהלת על בגדים לבנים גורמת לו לסיים כל יום לימודים מוכתם ומלוכלך, באופן המהווה מפגע אסתטי חמור. אבקש לשלוח אותו מעתה לבית הספר בבגדים צבעוניים.

ד. התלמיד קהלת מגזים בשימוש בתכשירי שיער, ותסרוקתו מעידה על גנדרנות מופרזת. לשלוח להסתפר.

ה. ההמלצה על אהבת גבר לאישה היא הומופובית ומפלה. ניכר בתלמיד קהלת שאיננו בא מבית ליבראלי טוב. לשקול חינוך מתקן.

ו. יש להזכיר לתלמיד קהלת את הנזק שבשהייה מופרזת מתחת לשמש, ולעמוד על שימוש מתמיד בקרם הגנה חזק.

ז. התלמיד קהלת מפגין חיבה מופרזת לתחביבים כעבודת כפיים והתבוננות ספקולטיבית בסביבתו, והדבר פוגע קשות בהישגיו בלימודי מנהל עסקים. יש לחשוש ליכולתו להתפרנס כמבוגר. מה הוא חושב, שאבא שלו מלך?

ח. נטיותיו האנטי-סוציאליות של התלמיד קהלת מגיעות לשיא בהמלצתו בסוף החיבור על שימוש בכוח הזרוע. כבר כמה פעמים תפסנו אותו בהפסקה מתקוטט עם ילדים אחרים, טובים ממנו. כל הנסיונות להסביר לו על סובלנות, זכויות האחר ורב-תרבותיות נכשלו. פעמיים ענה לי בחוצפה: "מה יש, אני לא אחר?"

ט. החיבור כולו כתוב בעברית במשלב גבוה ומתנשא, והוא רהוט בצורה מעליבה, הפוגעת קשה בדימויים העצמי של הילדים האחרים. אין פלא שאף אחד מהילדים לא רוצה לשחק אתו.

לסיכום: התלמיד קהלת מפגין זלזול בחומר הנלמד (ואפילו התחצף פעם ואמר לי שהכל שטויות), אנטי-סוציאליות ואנטיפתיות כללית. אם המצב ימשך, אני צופה לו עתיד מר. לזמן את ההורים לפגישה דחופה לצורך העברתו למסגרת חינוך מתקן.

קהלת בן-דוד, גרסת גוסטב דורה

בכבוד רב,

המורה עדינה,

בית הספר הפתוח לכל רוח

מערכת החינוך המערבית,

2010 (ימי הביניים האלקטרונים)

מודעות פרסומת

9 תגובות (+הוסף את שלך?)

  1. שירשירון
    ספט 24, 2010 @ 16:32:07

    טיול נהדר בין הלינקים בנבכי הקשריך המוטרפים.. 🙂
    כתבה נפלאה של הגב' פניה עוז-זלצברגר! אין לי מה להוסיף.

    ישר כח

    הגב

  2. ירון בן-עמי
    ספט 25, 2010 @ 18:40:48

    תודה, אהובתי

    הגב

  3. Tal Yaron
    ספט 27, 2010 @ 01:53:15

    אני חושש שאת החטא החמור ביותר של קוהלת פיספסת. הוא העז לחשוב באופן עצמאי. למרות, ובניגוד למערכת החינוך, שמלמדת אנשים לציית, הוא חשב. הוא שם לעייל, את מטרתה הנעלה של מערכת החינוך, לייצר רובוטים צייתנים, עבור הכלכלה המודרנית.

    הגב

  4. ירון בן-עמי
    ספט 28, 2010 @ 11:53:55

    אני בספק עד כמה המורה עדינה ערה למטרת העל הזו של מערכת החינוך, כפי שהצגת. יש לזכור שגם היא עצמה מופעלת על ידי המערכת, למטרה זו בדיוק. והלוואי שהמורה עדינה וחברותיה יציבו להן מטרות אחרות (חלקן אכן עושות זאת, יש לציין).

    הגב

  5. טל ירון
    ספט 30, 2010 @ 23:20:27

    לצערי המערכת מצליחה ככה"נ די טוב בתפקידה. במשך 12 שנות הלימוד שלי, פגשתי רק שני וחצי מורים שאתגרו את חשיבתי. האחד היה אריה סיון, שזכה מאוחר יותר לפרס ישראל בספרות, השנייה הייתה המחנכת שלי בכיתה ה' -ו'. והייתה מורה נוספת למתמטיקה, שהצליחה קצת לעניין אותי במתמטיקה. כל השאר ביקשו שאטחן חומר, ולא אחשוב. מעט מזה השתפר בתואר ראשון.

    לפעמים הסיסמא "עולם ישן עדי היסוד נחריבה" עולה בי, כשאני חושב על המערכת הזאת. אבל דווקא הסתכלות על המערכת שבה גדלות בנותי, נותנת לי תקווה. יש מנהלים מוכשרים, ומורות מוכשרות שיודעות לגרום לתלמידים לחשוב.

    אינני יודע מה הוליך לזה. אבל ניכר שהמורות הצעירות, גדלו על בירכי החשיבה והחינוך המאתגר. אולי מישהו במערכת הכשרת המורים עושה שם עבודה טובה. אינני יודע. מעניין לברר.

    הגב

  6. חגית
    נוב 25, 2010 @ 23:38:34

    טלו,

    אכן קצת יותר טוב בנחשון ממה שהיה אצלינו, אבל אני לא רואה שעד סוף שנתה השישית בבית הספר ראשית תצבור יותר ממורה ושמינית. זה אומר שמבחינה סטטיסטית בתום 12 שנים, היא עשויה להגיע לשתי מורות ורבע, שזה קצת פחות מהמלאי שלך.

    הגב

  7. טל ירון
    נוב 26, 2010 @ 02:48:21

    טוב, היידה לחינוך הביתי 🙂

    הגב

  8. חגית
    נוב 26, 2010 @ 06:30:33

    אוקיי, מה דעתך להביא איתנו למרכז דוידסון את הבנות לערב לימוד בנושא אהבת חינם?

    הגב

  9. ירון בן-עמי
    נוב 26, 2010 @ 11:45:55

    רק השנאה היא חינם.
    האהבה זקוקה לסיבה. והיא גם יקרה מאד.
    אהבת חינם היא עניין נוצרי לגמרי (ורק פייטן כמו הרב קוק מסוגל לשאוב אותה על תוכה וקרביה מן המסגרת הנוצרית אל זו היהודית, ובכך להוכיח אחת ולתמיד את הצורך להמנע מהסתגרות רעיונית מנוונת). הדבר הקרוב לה ביותר במקומותינו היא אהבה שאיננה תלויה בדבר. אולי איננה תלויה בדבר, אבל נשענת על סיבה – זה בטוח.

    הגב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: